ניירות Awagami הם ניירות Washi כאשר התרגום המילולי החופשי מדבר על ניירות יפניים המשמשים לאמנות (למעשה מקור הנייר והשיטה הם בסין אבל נניח לזה). התרגום המפורט יותר הוא זה: המילה 'Wa' ביפנית משמעותה "הרמוניה ושלווה" אך משמעותה התרבותית העמוקה יותר היא "יפני אמיתי". המילה 'Shi' משמעותה המילולית היא נייר אך הכוונה היא לנייר המשמש לאמנות.

 

הסברה היא כי הייצור של נייר Washi באזור Awa (טוקושימה) החל סביב 700 לספירה, לאחר שיובא מסין, והיה בשימוש אצל המעמדות המיוחסים כגון בני אצולה, כוהנים וסמוראים. הייצור של Washi פרח עם השימוש בפרישה ארצית של נייר לטקסטים דתיים, רשומות פוליטיות ויצירות ספרותיות. בתקופת הייאן (המחצית השנייה של המאה ה-7) ובתקופת אדו, ניירות כגון 'Takenaga' ו-'Hishikishi'  שימשו למטרות מסחר (שטרות) ושימושים רשמיים אחרים.

 

עם זאת, בשל מחירו, השימוש בנייר Washi הוגבל ללוחמים או למשפחות סוחרים עשירות. בדרך כלל חקלאי ההר ייצרו ניירות Washi כמחווה לשבט וכדי להשלים את הכנסתם בעונות השנה בהן לא עסקו בחקלאות.

 

ייצור נייר Washi פרח באזור Yamakawa-cho (ביתם של Awagami ומפעלי הנייר של קואופרטיב פוג'י) בזכות האספקה הקבועה של מים טריים מנהר Kawata. יתר על כן, הצמחים והחומרים המשמשים לייצור נייר גם גדלו בשפע בקרבת מקום על ההר Kotsu - המכונה "הר פוג'י של מחוז Awa".

 

בתקופת מייג'י, ייצור הנייר הגיע לשיא - מעל 500 יוצרי נייר Washi פעלו באיזור טוקושימה, וקרבתם לאוסקה סייעה בשיווק וההפצה של ניירות ה-Washi. נקודת מפנה הייתה בתקופת מייג'י (1870) כאשר ייצור הנייר ביפן החל עובר מניירות Washi לנייר מערבי. על מנת לעמוד בביקוש הגובר לנייר, החלו בייצור נייר תעשייתי, דבר שהיווה מכה קשה לתעשייה המסורתית. השפל הכלכלי לאחר מלחמת העולם השנייה חיסל חלק גדול מהביקוש המקומי לנייר Washi והביא יוצרי נייר רבים להפסיק את הייצור. כיום, קיימים רק ארבעה יצרני  Washi בטוקושימה המפיקים את נייר ה-Washi המסורתי.

 

השיטה המסורתית של יצירת נייר Washi בעבודת יד זכתה להכרה על ארגון אונסק"ו כמורשת תרבות עולמית.